לדוג עם בני באילת

בכמה מילים

על דייג באילת עם בני

בני ביטון – הדייג שמאמין שיש מספיק דגים בים
הדייג האילתי הוותיק בני ביטון מבלה את מרבית זמנו במפרץ.
הוא יוצא להפלגות ביאכטה ‘שונית’, מלמד תיירים לדוג במפרץ וגם מוכן להפתיע זוגות אוהבים בלב ים.
 
טוני ליס הצטרפה למסע דיג וניסתה ללכוד את דג החרב החמקמק
פורסם: 19.07.12, 16:07
 
דגי ספדה בברזיל, דגי דוראדו בנהרות מפלי האיגוואסו בארגנטינה, מצוד אחר שד הים הענק בתאילנד – כל אלו הם מסעות דיג ראויים ביותר שיישכנעו כל חובב דיג רציני לגמוע מרחקים עצומים רק כדי לחוות את הרגע שבו הדג הגדול נוגס בפתיון, ומתחיל להילחם.
 
מי שאינו חובב דיג לא יבין את ההתרגשות למראה חוט הניילון הדקיק הקופץ את קפיצותיו הראשונות כשהדג מבין שהפתיון העסיסי אינו טרף קל ותמים כפי שחשב. את המאבק לגלגל ולהעלות עשרות ומאות מטרים חוט ניילון שבקצהו השני משתולל דג ענק, שיכול בכל רגע לנגוס את דרכו לחופשי. את רגע הניצחון שבו הוא נשלה מהים אל הסיפון. 
 
לכאורה, כל אלה מתאימים כמו כפפה ליד למפרץ אילת, אך רק בעיה אחת מפריעה: אין דגים. מזה שנים ניטשת השאלה מדוע אין דגים במפרץ. אז נכון, מפרץ אילת אינו משופע בדגים, אבל אם יוצאים מעט לעומק המפרץ מגלים שאפשר ליהנות מציד קלמרי ענקיים, דגי חרב חמקניים ודגי טונה ולוקוס שמנמנים.
 
לצד הדיג במפרץ והמלחמה בדיג רשתות הגורם נזק לאלמוגים ולבעלי החיים במפרץ, מתקיימת במשך השנה כולה גם תיירות דיג, שאולי אינה מתוקשרת ומתוקצבת כענפי ספורט אחרים, אך מושכת לעיר אלפי תיירים בשנה.
 
 
הדיג חי ובועט
 
חמישה נוסעים הצטרפו ליאכטה ‘שונית’ של הדייג בני ביטון לערב אחד של דיג באזור המפרץ. בני ביטון, בנו יוני שעובד איתו כסקיפר שני על היאכטה, זוג תיירים רוסים יורי ואלינה, ואנוכי, חובבת השרצים ופירות הים. יצאנו לדיג בשמונה בערב, קרניים אחרונות של שקיעה, כשהרי אדום צובעים את מי המפרץ ובתי המלון והטיילת זורחים בשלל אורות צבעוניים.
 
‘שונית’ משמשת לרוב כיאכטה לנופשים, ובכל פינה על גבי הסיפון יש מזרנים ופינות מוצלות ומרופדות. היאכטה נוצצת מניקיון, גם כשיוצאים לדיג ובשטח מוצבים חכות, פתיונות וקרסים, הכל נקי ומסודר. בני ויוני מתחלקים במשימות, הם מבשלים לאורחים סלטים מרוקאים, פוקצ’ות טריות, מדליקים את גריל הפחמים וצולים דגים ובשר.
 
“אני בן 21 והחיים שלי זה הים”, מספר ביטון הצעיר. “נולדתי באילת וסיימתי תיכון בבית הספר ‘גולדווטר’. שירתתי בחיל הים חודש וחצי באילת ואז ביקשתי לשרת בעזה. מאז השחרור אני כאן, עם אבא, וזו דרך חיים, לא רק עבודה.
אני שט ודג מאז שאני זוכר את עצמי, והיאכטה היא לא פחות הבית שלי מהבית בעיר”.
 
“דיג לצורך ספורט הוא ענף תיירות מאוד ותיק באילת”, מספר אביו. “התחלתי לעסוק בענף השיט באילת ב־1989 ותמיד עסקתי לצד שיט נופש גם בדיג. יש דייגים קבועים שמגיעים אליי במשך שנים לדוג. זה ענף ספורט שלא מרבים לדבר עליו, אבל הוא מושך לא מעט חובבי דיג לאילת”.
 
אנחנו יוצאים למפרץ, שמימיו נצבעים כעת בשחור־כחול. בשלב זה, בני מדווח על היציאה של ‘שונית’ בקשר ויורד למטבח. יוני תופס את מקומו על כיסא הקברניט. “אנחנו לא דגים בחוף, רק בעומק המפרץ”, הוא מספר. “הדיג ברשתות במפרץ עדן פוגע גם בים סוף, בדגה ובמאזן האקולוגי. אני נגד רשתות במפרץ אילת, זה פוגע בדגה. אנחנו עוסקים בדיג ספורטיבי שאינו מדלל את אוכלוסיית הדגים”.
 
משיכה ראשונה
 
כל דייג יגיד לכם שיש לו את ה”קטע” שלו. יש דייגים שתמיד יתפסו את הדג הכי גדול, כאלו שיתפסו הכי הרבה דגים, וכאלו שתמיד אבל תמיד בורח להם הדג הגדול ברגע האחרון. ה’קטע’ שלי הוא להיות הראשונה שמעלה דג בחכתה. כך גם הערב.
 
אני מרגישה משיכה נרגזת בחוט וממהרת לגלגל את החכה. 150 מטר עומק, יש המון חוט לגלגל, והיצור שבלע את הפתיון נרגז, החכה החשמלית נוהמת בעדינות וכשהקרס יוצא מהמים תלוי בקצהו קלמרי ענק, כמעט שני קילוגרמים, ויורה זרנוק מי ים לכיווני.
 
יוני ממהר לחלץ אותו מהקרס.
יורי מתבונן בקנאה בשלל האדום, שמסמיק מכעס ומנסה לירות דיו לכל עבר, עד שהוא מושלך לדלי ומכוסה במטלית.
 
“הקלמרי הוא האוכל של דג החרב”, אומר בני ותוקע קרסים בגוף הקלמרי. “כדי לצוד דג חרב, כדאי להשליך פתיון קלמרי גדול”. הדיג שלי מושלך שוב לים על קרסים וחבל גדולים יותר, בתקווה שימשוך אליו שלל ראוי יותר. עוד קלמרי גדול עולה בחכתי ויורי נראה עצוב יותר מרגע לרגע.
 
הבן הטוב
 
ליוני תעודת סקיפר והוא לומד כעת לתעודת קברניט. הוא לא בטוח שיעסוק בזה לאחר שיסיים את הלימודים, “אבל לימודים הם תמיד רעיון טוב”, כדבריו. “אני בן של דייג. אבא היה שולח אותי לבית הספר עם כריך טונה שהיה משמר לבד והייתי מתבאס מזה”, הוא צוחק. “שיט ודיג הם כמו לנשום עבורי. אבל אני לא יודע אם אשאר בספינה עוד הרבה שנים, אולי בשלב מסוים ארצה לפתוח עסק עצמאי. כרגע אני כאן, עם אבא, וטוב לי איתו. מצד שני, אני מרגיש שאני לא עושה מספיק, וכמובן אנחנו שני סקיפרים בספינה אחת, מצב שמביא לא פעם לוויכוחים”.
 
בניגוד להצהרות, ההתנהלות בין השניים ידידותית ורגועה. בני יכול לנזוף ביוני בשקט, ויוני עונה בעדינות ובכבוד, ילד טוב אילת. גם בני גדל אל תוך הים. הוא למד בפנימייה צבאית, שירת בחיל הים ומשם עבר לצי הסוחר.
 
יורי פולט קריאת ניצחון כשחבל הדיג בחכה שלו מקפץ בעצבנות. הוא מגלגל את החוט בציפייה ומחייך בעונג למראה קלמרי שנתפס בקרס. השעות חולפות, עוד ועוד קלמרי עולים בחכה, אך דגי החרב לא מתפתים. “כל עוד יש המון קלמרי לאכול, למה שהם ינגסו בפתיון?”, מצדיק אותם בני. “דגים הם לא טיפשים”.
 
בני אוהב להקשיב למוזיקה טובה כשהוא דג, מקפץ מחכה לחכה. יוני מעדיף לשבת ולהביט במים הצלולים, למולל בעדינות את חבל הניילון הדק כשהוא ממתין למשיכה ראשונה שתאותת לו שהדג נוגס. בני צווח בשמחה כשהוא מתחיל לגלגל את החוט ומאמץ את שריריו. נראה כי דג גדול עלה בחכה, אך במחצית הדרך הארוכה מעומק של כמאתיים מטרים הדג מצליח להשתחרר ובורח.
 
אושר על פני המים
 
עם כל הזוהר שבעניין, עסקי היאכטות אינם קלים בהכרח. דמי העגינה במרינה לא זולים, סיפור של אלפי שקלים, וההוצאות לתחזוקת היאכטה תמיד עולות עם תקלה לא צפויה כזו או אחרת. “מדיג אי אפשר להתפרנס באילת”, מצהיר בני. “גם משיט קשה להתפרנס. יש כאלה שעובדים בקיץ כדי לשלם את החורף. יש דייגי רשתות שמוכרים את התוצרת בצפון, אבל אנחנו לא אוכלים פירות ים, רק דגים. אנחנו גם לא מוכרים את הדגים שאנחנו תופסים, אלא אם כן עלה דג גדול ואיזו מסעדה מעוניינת בו. הקלמרי כאן נהדרים, גדולים וטריים, אבל בחנויות מוכרים אותם מיובאים, קפואים וקטנים. בעבר נהגנו לצוד כמויות גדולות של קלמרי טרי ולמכור לתאילנדים שעבדו באזור, כעת לא עושים זאת יותר. הקלמרי משמש אותנו כפתיונות”.
 
ואיך הפרנסה?
 
“קשה. פעם נהגנו לעבוד בעיקר עם תיירים בחודשי החורף, אבל התיירות לאילת השתנתה. כיום מגיעים בעיקר ועדי עובדים, תיירות שלא יוצאת מהמלון ואוכלת ומטיילת במסגרת ‘הכל כלול’. אין להם כסף להוציא על אטרקציות בעיר”.
 
יוני מרחיב: “באים אלינו אנשים שהנישה שאנחנו מפתחים עונה על הטעם שלהם. לא מעט מגיעים בעיקר כי הם יודעים שפרט ליאכטה היפה והנוחה הם יקבלו גם אוכל נהדר שמוכן במקום. יש לנו מבצעים והנחות לאילתים, אנחנו יוצאים עם משפחות לדיג או נופש ויום של כיף. הכי חשוב לנו זה לענות לטעם ולביקוש של האורחים. הרבה צעירים מגיעים אלינו להצעת נישואין, כי יש לנו מפרש מיוחד לכך – הזוג עולה ליאכטה לכאורה להפלגת כיף, אני מבקש מהם בשלב מסוים שיעזרו לי לפרוש את המפרש שעליו כתוב: ‘האם תינשאי לי?’ ולאחר מכן מגיש להם בקבוק שמפנייה. לפעמים קורה שהנשים לא שמות לב לכתובת. אישה אחת הביטה בה ואמרה: ‘נו, טוב, בסדר. אפשר לקבל קולה?’, אנחנו גם עורכים מסיבות. עושים הכל כדי לעשות טוב לאנשים”.
נשמח לראותכם אצלנו,
בני
רוצים לאכול אצלנו?

מטבח כשר במגוון סגנונות שיקלעו לטעם של כל אחד

ביאכטה שונית יש מטבח כשר, בהשגחת הרבנות אילת ובר משקאות עשיר. במטבח אנו מציעים תפריט רחב לאורחים, הכולל בשרים איכותיים שנעשים על גריל פחמים, דגים, סלטים ביתיים, מגוון תבשילים והכל באווירה חופשית וללא הגבלה.

מקצועיות
מעל לשלושים וחמש שנות ניסיון בים עושים את ההבדל...
הצוות שלנו
צוות מקצועי ומדהים שידאג להנעים את זמנכם
בטיחות
בטיחותכם חשובה לנו מעל לכל, היאכטה של בני עומדת בסטנדרטים מחמירים של בטיחות.
הניסיון שלנו
מעל 35 שנות ניסיון בהפעלת הפלגות ואירועים.
פעילויות
הפלגות באילת, פעילות ימית, ספורט ימי, הפלגות דייג, אירועים, ימי כיף, הפלגות צלילה ועוד...